הולכת רגל שנפגעה בתאונת פגע ברח תבעה פיצויים מקרנית

דרגו את המאמר

הולכת רגל כבת 43 נפגעה בתאונת דרכים, כאשר רכב פגע בה וברח ממקום האירוע מבלי להושיט עזרה. מאחר שזהות הנהג אינה ידועה, היא הגישה תביעה לפיצויים נגד קרנית - הקרן לפיצויי נפגעי תאונות דרכים, בגין נזקי גוף שנגרמו לה כתוצאה מהתאונה. בית משפט השלום בירושלים נדרש להכריע בעניין זה. 

בחודש אוגוסט 2010, יצאה התובעת, ילידת 1967, מביתה והלכה לכיוון חנות ירקות באזור מגוריה. כאשר החלה לחצות את הכביש הראשי, פגע בה לפתע רכב פרטי בצבע כחול כהה באמצעות הדופן הקדמי ימני שלו והפיל אותה ארצה.

עוברי אורח סייעו להולכת הרגל לקום מהכביש ולהגיע הביתה

הנהג המשיך בנסיעה וברח ממקום התאונה מבלי שעצר את הרכב והושיט עזרה לנפגעת. עוברי אורח סייעו לה לקום מהכביש ולקחו אותה לביתה. למראה החבלות שעל גופה והכאבים שתקפו אותה, היא פנתה לקופת חולים והופנתה מיד לחדר מיון.

התובעת המוכרת על ידי המוסד לבטוח לאומי מלפני התאונה כנכה בשיעור 76%, אובחנה בחדר מיון כסובלת מחבלות בזרוע ימין, כף רגל שמאל וברך ימין. ואף דווח על כאב בכתף ימין ללא סימני חבלה, שפשוף קל על הברך, רגישות ברגל שמאל ועל הרצועות.

התובעת טענה כי במהלך התאונה היא נפגעה גם בשיניה ואיבדה ארבע שיניים, על כן ביקשה לפסוק לה פיצויים בגין נזקי גוף, טיפולי שיניים בנוסף להוצאות נסיעה ואחרות. מומחה רפואי מטעם בית המשפט בתחום האורתופדיה העריך כי כתוצאה מתאונת הדרכים נותרה לתובעת נכות צמיתה בשיעור של 4% בגין הגבלה בטווח תנועות בכתף ימין.

בנה של התובעת מסר כי ביום התאונה אנשים שאינו מכיר הביאו את אמו הביתה לאחר שנפגעה בתאונה, ולאחר מכן הם לקחו אותה לקופת חולים, ומשם לבית חולים הדסה הר הצופים. בנוסף לתצהיר הבן, עדותה של התובעת נתמכה בהודעתה על התאונה במשטרת ישראל ובתעודת חדר המיון מיום פגיעתה. 

החוקר לא אפשר לתובעת לענות על השאלות באופן ברור

קרנית הציגה בפני בית המשפט תצהיר של חוקר מטעמה ותמליל הקלטה של השיחה שהתנהלה בין החוקר לתובעת, בעלה ובנה. משמיעת ההקלטה עלה כי השיחה לוקה באי בהירות ובמידה לא מבוטלת של מגמתיות, ואף הבעל, שאינו היה עד לאירוע, ניסה למסור בפני החוקר תיאור מפורט של מקום התאונה, אולם בשלב מסוים החוקר הגביר את קצב השאלות ואינו אפשר להם למסור תשובות מלאות וברורות.

בית המשפט התרשם כי התובעת ובני משפחתה דיברו עם החוקר בצורה שוטפת ולא ניסו להסתיר ממנו דבר. עם זאת דרך הצגת השאלות על ידו העידה על מגמתיות. עוד קבע כי עדותם של התובעת ובנה אמינות ועקביות, ויש בעדותם כדי להוכיח את נסיבות האירוע מעבר למאזן ההסתברויות.

בנסיבות אלו קיבל בית המשפט את התביעה נגד קרנית וקבע כי התובעת זכאית לפיצויים בסך של 30,000 שקלים בגין עזרת הזולת, נזק לא ממוני והוצאות. בצירוף שכר טרחת עורך דין בשיעור 15.34% מסכום הפיצויים והחזר אגרה.

ת"א 46036-05-12