אשה שפסעה לאחור במסעדה נפלה לפיר מדרגות ומצאה את מותה

דרגו את המאמר

בני משפחתה של אשה אשר מצאה את מותה בגיל 70, עקב נפילה לתוך גרם המדרגות של מסעדה, הגישו תביעה נגד המסעדה, בטענה כי הפרה חובת זהירות מושגית וקונקרטית כלפי אורחי המקום, והתרשלה בכך שלא דאגה להתקין מעקה בטיחות בגרם המדרגות ולא גידרה אותו. בית משפט השלום בחיפה נדרש להכריע בעניין זה.

הסבתא נתקלה ברצפה ונפלה אחורנית לתוך גרם מדרגות

בתחילת שנת 2011, אשה כבת 70 השתתפה בחגיגות בת המצווה של נכדתה, שהתקיימה במסעדת בשרים בחיפה. בשעה שקמה מכיסאה כדי לברך את האורחים שהגיעו לחגוג, גבה היה מופנה לצד גרם המדרגות, היא נתקלה עם העקב בשפת האבן שברצפת המקום, מעדה אחורנית ונפלה לכיוון המדרגות. 

האשה התגלגלה על המדרגות, נפגעה בראשה ואיבדה את ההכרה. ממקום התאונה היא פונתה בניידת טיפול נמרץ לבית החולים, שם אובחן כי היא סובלת משברים, נזקי גוף ופגיעות רבות בכל גופה, כולל שבר בבסיס הגולגולת. לאחר אשפוז במחלקה הנוירוכירורגיה, היא הועברה למחלקה סיעודית וכעבור שלושה חודשים וחצי נפטרה.

המסעדה לא דאגה למעקה בטיחות ולהצבת שלטי אזהרה

בן זוגה וילדיה של המנוחה הגישו תביעת נזיקין נגד המסעדה, בטענה כי התרשלה בשמירה על כללי הזהירות והבטיחות במהלך האירוע, באופן שהוביל למותה של יקירתם. עוד נטען כי גרם המדרגות לא היה מגודר, ובצדדיו לא הותקן מעקה, לפיכך נוצר סיכון למשתתפים בחגיגת הבת מצווה ולכלל הציבור ששהה במסעדה.

התובעים הוסיפו כי סידור השולחנות והכיסאות נעשה בצורה רשלנית, מאחר שצוות העובדים הציב שולחן בסמוך מאד לגרם המדרגות, כאשר גבם של הסועדים נמצא לפתח פיר המדרגות החשוף, ורק לאחר התאונה הנתבעת התקינה מעקה בטיחות מאולתר.

מדובר במבנה עתיק בעל רצפה מחוספסת

מנגד הכחישה הנהלת המסעדה את אחריותה וטענה כי אין קשר סיבתי בין פגיעת המנוחה לבין מותה. הנתבעת טענה כי המסעדה מצויה במבנה טמפלרי עתיק על כל מאפייניו עם קירות אבן וריצפה מחוספסת שעשויה מאבנים. על כן על כל אורח לנקוט ביתר תשומת לב להליכותיו, ולא לפסוע לאחור כאשר גבו מופנה אל גרם המדרגות.

הנתבעת טענה כי יש לייחס למנוחה רשלנות תורמת בשיעור משמעותי ביותר, מאחר שהתאונה נגרמה בשל כך שהיא פסעה לאחור לכיוון המדרגות, כאשר מדובר בגרם מדרגות רחב שנראה לעין. ולו היתה נוקטת באמצעי זהירות, התאונה המצערת היתה נמנעת.

לאחר שמיעת טענות הצדדים, סבר בית המשפט כי יש לקבל את גרסת התובעים לקרות התאונה, וקבע כי המסעדה הפרה את חובת הזהירות והתרשלה כלפי התובעת, מכיוון שהיה עליה לוודא כי המקום פועל על פי דין, בצורה שאינה מסכנת את הלקוחות הבאים בשעריה. בית המשפט ציין כי היה על הנתבעת להתקין מעקות בטיחות, לשים שלטי אזהרה ואף לוותר או לאסור מיקום שולחנות קרוב כל כך לגרם המדרגות המסוכן.

בסופו של דבר בית המשפט קבע כי אין לייחס אשם תורם למנוחה, והטיל את מלוא האחריות על הנהלת המסעדה. לפיכך חייב אותה לשלם לתובעים פיצויים בסך של 734,340 שקלים, בצירוף הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין.

ת"א 12600-03-11