קבלן עצמאי נפל מגובה, האם מדובר בתאונת עבודה?

דרגו את המאמר

עובד שנפל מהגג בשעה שעסק בפירוק סככה, הגיש תביעה לפיצויים נגד המעסיק, בגין נזקי גוף שנגרמו לו בתאונת עבודה. מנגד טען המעסיק כי לא מדובר ביחסי עובד מעביד, אלא בקבלן עצמאי שהוזמן לבצע עבודה חד פעמית, לכן הוא אינו אחראי לנזקיו. בית משפט השלום בקריית גת נדרש להכריע האם התובע זכאי לפיצויים.

בחודש אפריל 2005, ביומו הראשון בעבודה, כפועל כללי בתחזוקה של מכונות חקלאיות אצל הנתבע, התובע, יליד שנת 1980, נפל מהגג ונפגע בתאונת עבודה. לטענת התובע התאונה אירעה בשעה שעסק בפירוק סככה על גג קרוון, כאשר לפתע נפל צינור ברזל, פגע בו והפיל אותו ארצה.

התובע טען כי הסכים לקבל את העבודה תמורת שכר חודשי

התובע טען כי מעולם לא עבד קודם לכן כמסגר, אלא שימש כעוזר מסגר בלבד. עם זאת עקב מצבו הכלכלי קשה, הסכים לקחת על עצמו עבודות תחזוקה כלליות תמורת שכר חודשי. במהלך החקירה במוסד לביטוח לאומי, טען התובע, שנשבה באותו יום רוח חזקה, אשר העיפה אותו מן הגג, למרות זאת בחקירה החוזרת, נזכר כי נפל כתוצאה מברזל שנפל עליו.

הנתבע טען כי אין מדובר ביחסי עובד מעביד, אלא מדובר בעובד עצמאי ואף המוסד לביטוח לאומי קבע זאת בהחלטתו. הנתבע ציין כי לא היה נוכח בעת התאונה, והוסיף כי כאשר הוחלט על פירוק הסככה, העובדים שלו המליצו לו על התובע כמסגר מיומן ובעל מקצוע, לכן הזמין אותו שיבצע את העבודה כקבלן עצמאי בזמנו החופשי. ואף כלל לא ידע שבאותו יום הוא עבד על הגג.

חובתו של מזמין עבודה מופחתת מזו של המעסיק

לאחר שמיעת טענות הצדדים, קבע כי בית המשפט, כי שתי הגרסאות בנוגע ליחסי העבודה רצופות בסתירות ואינן עקביות. עם זאת ציין כי אין מחלוקת בדבר קיומה של חובת זהירות מושגית של מזמין כלפי קבלן, אך היא מופחתת לעין שיעור מהחובה הקיימת למעביד כלפי עובד.

במקרה זה, הנתבע סמך על התובע שהציג עצמו כבעל מקצוע מיומן, הוא החל בעבודה בלי שדיווח מראש, ואף ביצע את פירוק הסככה בכלים וציוד משלו. יחד עם זאת היה על הנתבע, כמזמין העבודה, לוודא כי התובע פועל באופן בטיחותי, ולא ממשיך בעבודה בשעה שנשבה רוח חזקה, אשר בסופו של יום הובילה לנפילתו מהגג. בנסיבות אלה קבע בית המשפט כי יש להטיל על התובע שעבד כקבלן עצמאי ולא נזהר אשם תורם בשיעור של 80%, ועל הנתבע כמזמין העבודה רק כ- 20% מהאשם.

הנתבע יפצה את העובד בסך של 35,000 שקלים

לאור הפערים בין חוות הדעת של מומחים הרפואיים מטעם הצדדים, מינה בית המשפט מומחה רפואי מטעמו בתחום האורתופדיה, אשר בדק את התובע וקבע כי נותרה לו נכות צמיתה בשיעור של 18.75% בגין מגבלה בשורשי כפות הידיים וצלקות. עוד קבע כי נותרה נכות תפקודית זמנית של 100% לתקופה של 13 חודשים.

בית המשפט קבע כי נזקו של התובע בגין התאונה עומד על סך של 175,000 שקלים, בגין אבדן שכר, עזרה והוצאות ופיצוי בגין נזק לא ממוני. מסכום זה נדרש הנתבע לשלם לתובע סך של 35,000 שקלים.

ת"א 1115-06