העובד נדרש להרים ארגזים במהלך עבודתו ונפצע בכתף

דרגו את המאמר

בחודש יולי 2006, נפגע התובע, יליד 1961, בתאונת עבודה, זאת במסגרת תפקידו כאחראי על עובדי הניקיון במחלקת תברואה של עיריית נהריה. על כן עתר לבית משפט השלום בקריות והגיש תביעת פיצויים נגד העירייה בגין נזקי גוף שנגרמו לו בזמן משיכה והרמה של ארגזים במשקל של 15 קילו.

התאונה אירעה שלא במסגרת תפקידו הרגיל של התובע

התובע ציין כי תפקידו כאחראי התמקד בפן הניהולי וכלל לא התאפיין בפן הפיזי של העבודה. עם זאת בעיצומה של מלחמת לבנון השנייה, הוא נדרש על ידי הממונים עליו כצעד חריג לצאת לשטח ולעבוד בחלוקת ארגזי מזון למקלטים ברחבי העיר. במסגרת עבודה זו העמיס עשרות רבות של ארגזים כבדים והניח אותם על טנדרים, ואף נדרש לחלק את הארגזים במהירות ובזריזות לנוכח איום הטילים אשר נשלחו לעבר נהריה וסביבתה.

לטענת התובע, בעת פעולה של משיכת והרמת אחד הארגזים הכבדים, הוא חש לפתע בכאב עז בכתף ימנית, הוא הניח את הארגז ולא הצליח לסיים את הפעולה בשל עוצמת הכאב. מיד לאחר האירוע הוא הודיע למנהל על האירוע והלך להיבדק בקופת חולים.

מאחר שהתאונה לא הוכרה על ידי המוסד ביטוח לאומי, נאלץ התובע לנהל הליך משפטי בבית הדין האזורי לעבודה, ולבסוף פגיעתו הוכרה כפגיעה בעבודה ונקבעה לו נכות צמיתה בשיעור של 15% בגין הפגיעה והקרע בכתף.

המעסיקה טענה שלא היה כל פגם בהרמה של ארגז במשקל 15 קילו

העירייה הסירה אחריות וטענה כי מדובר בארגזים שלא שקלו יותר מ- 15 קילו. היא ציינה כי היא פעלה כמעביד סביר בנסיבות העניין וביצעה הדרכות של בטיחות. ואף טענה שהתובע היה יכול להסתייע ביתר העובדים להרמת הארגזים, באופן שלא ירים אותם לבד.

בית המשפט קיבל את גרסתו של התובע בנוגע לנסיבות תאונת העבודה, וקבע כי הוא נדרש לבצע עבודה פיזית שלמעשה אינה חלק מתפקידו היום יומי. עוד קבע כי התאונה התרחשה בזמן משיכה והרמה של אחד הארגזים, והשתכנע כי התובע לא הוכשר לכך כחלק מביצוע תפקידו, לא קיבל הדרכות בנוגע להרמה או המשיכה וגם נדרש לבצע את הפעולות במהירות ותחת לחץ.

עיריית נהריה תשלם לתובע סך של 54,836 שקלים

בית המשפט לא מצא מקום להטיל אשם תורם על התובע, מכיוון שמדובר בפעולה חריגה ולא שגרתית אשר בוצעה באינטנסיביות, כחלק מהסיוע בזמן מלחמת לבנון השנייה ובזמן הטילים שנשלחו על האזור. ולכן מצא כי המעסיקה אחראית לפצות את התובע בגין נזקי גוף שנגרמו לו במהלך עבודתו.

בסופו של דבר נקבע כי התובע זכאי לפיצויים בסך של 97,336 שקלים, כולל: פיצוי בגין כאב וסבל, עזרת צד ג' ונסיעות, הפסד השתכרות בעבר והפסד שכר לעתיד. לאחר ניכויים של תגמולי המוסד לביטוח לאומי, חויבה עיריית נהריה לשלם לתובע סך של 54,836 שקלים, בצירוף הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין.

ת"א 1827-11-11