תביעת פיצויים עקב נפילה לבור ביוב שכוסה על ידי המעסיק בקרטון

דרגו את המאמר

במסגרת עבודתו בחצר, התובע היה עסוק בגרירת מקרר, ובעת שצעד לאחור נפל לתוך בור ביוב שכוסה על ידי המעסיקה באמצעות קרטון, במקום מכסה מבטון שהיה אמור לכסותו. התביעה לפיצויים הוגשה נגד סוכנות לקידום מכירות שהיתה מעסיקתו של התובע באותה עת, ובעלת החצר באזור בו היה מצוי הבור שגרם לנפילתו. בית משפט השלום בתל אביב - יפו נדרש להכריע האם המעסיקה הפרה את חובת הזהירות כלפי העובד והאם הוא זכאי לפיצויים. 

המעסיקה שכיסתה את הבור באמצעות קרטון לא הזהירה את העובד מפני הסכנה

בתחילת חודש נובמבר 2011, התובע יליד שנת 1982, הועסק כעובד כללי בחברה לקידום מכירות, במהלך עבודתו הוא נדרש לגרור מקרר במחסני החברה שהיו בחצר, ולפתע נפל לתוך בור ביוב גלוי, שכוסה באמצעות קרטון. מיד לאחר נפילתו התובע פונה לבית חולים, שם אובחן כי הוא סובל מנקע בקרסול כתוצאה מתאונת עבודה ובהמשך נאלץ לעבור ניתוח ברגל. מומחה רפואי מטעם בית המשפט העריך כי לתובע נותרה נכות צמיתה ברגל בשיעור של 10%.

בנסיבות אלה הגיש התובע תביעה לפיצויים נגד המעסיקה, בגין נזקי גוף שנגרמו לו. במסגרת כתב התביעה, הוא הציג בפני בית המשפט תמונה המתעדת את בור הביוב הגלוי במחסן בזמנים הרלוונטיים, ואף צירף את מכתב השחרור מבית החולים, המתאר את נסיבות התאונה כפי מסר בגרסתו.

לטענתו, המעסיקה הפרה את חובת הזהירות הקונקרטית כלפיו, מאחר והיא הותירה בשטחה בור ביוב אשר לא כוסה כראוי, ואפשרה לו להתהלך בסמוך לו, ולגרור שם מקרר כבד, מבלי שתחמה את שטח הבור, ומבלי שהזהירה אותו מפני הסכנה.

התובע לא זימן לבית המשפט עדי ראיה

המעסיקה הכחישה את עובדת הימצאותו של בור ביוב פתוח ברשותה, ואף הכחישה את נסיבות נפילתו של התובע. לטענתה, גרסתו איננה נתמכת בראיות ובעדויות, וציינה כי הוא לא פנה למוסד לביטוח לאומי בכדי למצות את זכויותיו הרפואיות ולקבל תגמולים עקב פגיעה בעבודה. עוד ציינה כי התובע נמנע מלזמן עדים על מנת לתמוך בגרסתו, כמו למשל העובד שפינה אותו לבית החולים לאחר הנפילה שהיה יכול להעיד על הבור המצוי בשטח המחסן.

המעסיקה הוסיפה כי התובע הועסק על ידה למעלה משנה טרם אירוע התאונה, לכן היה עליו להבחין בקיומו של הבור הנטען ולנקוט באמצעי זהירות בעת גרירת המקרר, על כן יש לייחס לו אשם תורם משמעותי לקרות התאונה.

בית המשפט קבע כי המעסיקה אחראית לקרות התאונה

לאחר שמיעת טענות הצדדים, העדיף בית המשפט את גרסתו של התובע, שהיתה אמינה, עקבית ומהימנה ונתמכה ברישום רפואי, לפיה נפילתו ארעה במחסן וכתוצאה מכך שהמעסיקה הותירה בור ביוב גלוי. לפיכך קבע כי המעסיקה הפרה את חובת הזהירות כלפי העובד, בכך שלא סיפקה תנאי עבודה בטוחים ואף סבר כי בהתחשב בנסיבות התאונה אין להטיל על התובע אשם תורם.

בסופו של דבר קיבל בית המשפט את התביעה וחייב את המעסיקה בסך של 132,788 שקלים, בגין הפסד השתכרות לעבר, אובדן שכר לעתיד ופיצוי בגין כאב וסבל, זאת לאחר חישוב תגמולי המוסד לביטוח לאומי רעיוניים, ובצירוף הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בשיעור 24%.

ת"א 48783-03-12