רוכב קטנוע היה מעורב בתאונת דרכים קשה ודרש פיצויים בגין נזקי גוף

דרגו את המאמר

התובע, יליד 1984, נפגע בתאונת דרכים קשה בחודש אוקטובר 2007, בשעה שרכב על קטנוע והתנגש בעוצמה ברכב משא. התובע הגיש תביעה לפיצויים נגד חברת ביטוח בגין נזקי גוף שנגרמו לו כתוצאה מהתאונה. בין הצדדים לא התקיימה מחלוקת בדבר החבות והכיסוי הביטוחי, אולם הם לא הסכימו בנוגע לגובה הפיצויים. בית משפט השלום בנצרת נדרש לקבוע בעניין זה.

התובע שהה באי כושר במשך 17 חודשים

כתוצאה מתאונת הדרכים, לתובע שהיה בזמנו בן 23, נגרמו חבלות קשות ושברים בגפיים ובעצם הבריח. הוא נאלץ לעבור מספר ניתוחים וטיפולי פיזיותרפיה ממושכים, וסך הכל שהה בחופשת מחלה מאושרת במשך 17 חודשים.

בעקבות התאונה התובע הגיש תביעה לנכות כללית מהמוסד לביטוח לאומי. תביעתו התקבלה ושולמה לו קצבת נכות בסך של 26,300 שקלים. על פי קביעת מומחה רפואי נותרה לו נכות צמיתה בשיעור של 27%, בגין הגבלות בתנועת רגל ימין וצלקות מכערות. נכותו התפקודית הועמדה בשיעור של 32%.

לאחר פציעתו התובע נדרש לעזוב את עבודתו הקודמת במכולת

התובע הצהיר כי מאז גיל 18, הועסק על ידי קרוב משפחתו כפועל במכולת, ובעיקר עסק בעבודה פיזית מאומצת, שכללה קבלת סחורה והרמתה, סידור המצרכים על המדפים וגם כקופאי. לפני התאונה השתכר סך של 6,000 שקלים לחודש בממוצע, וטען כי בסיס השכר צריך לשמש לחישוב הפסדי שכרו בעבר.

מנגד טענה חברת הביטוח, כי תלושי השכר אינם משקפים את השתכרותו האמיתית של התובע, מאחר ובהתאם לדוח רציפות של המוסד לביטוח לאומי, שכרו הממוצע עמד בשנת 2005 עמד על כ- 3,200 שקלים בלבד, ומשנת 2006 חלה עלייה דרסטית בשכרו, ומכיוון שמדובר בעבודה בעסק משפחתי, יש לפקפק בתצהירו של התובע ובאמינות התלושים שהציג.

בית המשפט דחה את טענות חברת הביטוח, מכיוון שהתובע הוכיח כי בשנת 2004, הוא עבר תאונת עבודה ונפגע בכף היד, ולכן הועסק במשרה חלקית בלבד, אשר באה לידי ביטוי במשכורת שהרוויח בתקופה זו. לכן קבע כי יש לחשב את בסיס השכר לצורך חישוב הפסדי שכר לעתיד, על סך של 7,000 שקלים נטו.

כושר השתכרותו של התובע נפגע בעקבות תאונת הדרכים

עוד טען התובע שכתוצאה מנזקי גוף והנכות מתאונת הדרכים, הוא סובל מכאבים והגבלה ניכרת בתנועות הרגליים ומתקשה בהפעלת מאמץ פיזי, לכן אינו יכול לחזור לעבודתו הקודמת במכולת. בשנים האחרונות הוא עובד בחברה להשכרת רכבים בעסק של אחיו, ומקבל הקלות בעבודה בשל מצבו. על כן טען שכושר ההשתכרות שלו לעתיד נפגע ותבע פיצוי בגין הפרשי שכר לעתיד.

בסופו של דבר קבע בית המשפט כי התובע זכאי לפיצויים מחברת הביטוח, לאחר ניכויים מהביטוח הלאומי, בסך של 962,300 שקלים. סכום זה כולל הפסדי שכר, הפסדי פנסיה, עזרת צד ג', הוצאות רפואיות ונסיעות ופיצוי בגין כאב וסבל, בצירוף שכר טרחת עורך דין בשיעור 15.3%.

ת"א 14952-03-09