סניטר נפגע מכסא גלגלים שהתדרדר עליו ודרש פיצויים

דרגו את המאמר

בהיותו כבן 22, הועסק התובע ככוח עזר במחלקה הסיעודית בבית חולים במרכז הארץ. במסגרת עבודתו הוא נפגע בתאונת עבודה, כאשר קיבל מכה חזקה מכסא גלגלים שהתדרדר במסדרון, ועליו ישבה חולה סיעודית כבת 90.

בנסיבות אלה הגיש תביעה לפיצויים נגד הנהלת בית החולים, שהעסיקה אותו, בטענה כי הותירה את הקשישה ללא השגחה, ובכך בעצם לא מנעה את האירוע שגרם לפציעתו. בית משפט השלום בראשון לציון נדרש להכריע האם התובע זכאי לפיצויים.

לטענת התובע, במהלך חודש ספטמבר 2010, הוא ירד בשיפוע מסדרון, לשם הבאת תיק של אחת המטופלות במחלקה הסיעודית. בסוף הירידה הוא קיבל לפתע מכה חזקה בכף רגלו, מכסא גלגלים שהתדרדר עליו, ובו ישבה קשישה סיעודית כבת 90.

לאחר האירוע התובע פוטר מעבודתו בשל נכותו ברגל

כתוצאה מהתאונה, התובע סבל משבר בבסיס אצבע הזרת בכף רגל. הוא נזקק לימי מחלה מרובים, ואף נמצא כי הוא אינו כשיר להמשיך בעבודתו ככוח עזר בבית החולים, על כן יצא לחופשת מחלה ממושכת, אחריה פוטר מעבודתו. מומחה רפואי מטעמו העריך את הנכות הצמיתה בשיעור 10%.

לטענת התובע, הקשישה אינה היתה מסוגלת להניע בעצמה את כיסא הגלגלים בצורה בטוחה, ונזקקה לסיוע בהנעת הכסא. עוד ציין כי הפגיעה נבעה כתוצאה ממקום שאינו בטיחותי, מאחר ומדובר במעבר פתוח, ללא מעקה בטיחות שיכול למנוע התדרדרות של כסאות גלגלים בירידה. על כן טען כי האחריות לתאונה היא המעסיקה, והיא נדרשת לשלום לו פיצויים בגין נזקי הגוף שנגרמו לו.

עובד נוסף במחלקה הסיעודית העיד כי הוא ראה את התרחשות התאונה, ומסר כי כסא הגלגלים של הקשישה התדרדר בירידה התלולה ונכנס בתובע בעוצמה רבה. העובד ניסה לצעוק לתובע שיזוז, אך הוא לא הספיק להסתכל והכסא פגע בו ברגליים, ומשם הוא מיד פונה לטיפול רפואי.

מנגד טענה הנתבעת, כי גרסתו של התובע בנוגע לנסיבות תאונת העבודה רצופה בסתירות, ואף מומחה רפואי מטעמה, סבר שלא נותרה כל נכות צמיתה בגין התאונה.

הקשישה הסיעודית נותרה ללא השגחה במסדרון משופע

לאחר שמיעת טענות הצדדים, הגיע בית המשפט למסקנה כי התובע נפגע במסדרון בית החולים בעת שעגלת נכים, עליה ישובה קשישה סיעודית, התגלגלה לעברו בירידה, ופגעה בכף רגלו. ובשל כך נותרה לו נכות צמיתה בשיעור 5%.

עוד נקבע כי הדיירת הקשישה הושארה ללא השגחה על כיסא גלגלים במסדרון משופע, וניתן בקלות למנוע את האירוע, על כן מדובר ברשלנות הנהלת בית החולים שהותירה את המטופלת ללא השגחה. עם זאת לא הוכח כי השיפוע איננו תקני, או חרג מן המותר לפי היתר הבניה.

בסופו של דבר קיבל בית המשפט את התביעה באופן חלקי, וקבע כי התובע זכאי לפיצויים מהנהלת בית החולים, בסך של 81,000 שקלים, עבור הפסדי שכר, הוצאות רפואיות, עזרת זולת ופיצוי בגין כאב וסבל. בצירוף הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בשיעור 23.6% מסכום הפיצויים.

ת"א 5233-02-12