איך מחשבים הפסדי שכר למובטל שנפגע בתאונת הדרכים?
דרגו את המאמר |
|
גבר בסוף שנות השלושים לחייו, נפגע בתאונת דרכים קשה, כשלושה חודשים לאחר התפטרותו מהעבודה ובשעה שהיה מובטל. בעקבות פציעתו הוא הגיש תביעה לפיצויים נגד חברת ביטוח.
הנתבעת לא כפרה באחריותה לפצות את התובע בגין נזקי הגוף שנגרמו לו, אך היו חילוקי דעות בעניין כושר השתכרותו של התובע, שיעור אובדן כושר ההשתכרות והתקופות בהן זכאי לפיצויים בגין הפסדי שכר. בית משפט השלום בחיפה נדרש להכריע בעניין זה ולקבוע את סכום הפיצויים.
התובע, יליד שנת 1972, נפגע בתאונת דרכים בתחילת חודש מרץ 2010. כתוצאה מהתאונה הוא הובהל לבית חולים, שם ירכו קובעה באמצעות מסמר. בהמשך עבר ניתוח לצורך החלפת המסמר והשתלת בורג, וסך הכל היה מאושפז 28 ימים.
כתוצאה מהתאונה התובע היה בתקופת אי כושר במשך 18 חודשים
מומחה רפואי מטעם הצדדים העמיד את נכותו הצמיתה של התובע בשיעור של 27%, כולל נכות אורתופדית ברגל ובברך, פגיעה בכתף ימין ונכות פלסטית. לצורך קביעת דרגת נכות כללית פנה התובע למוסד לביטוח לאומי, ונקבעה לו דרגת אי כושר בשיעור של 100% לתקופה בת 18 חודשים. ונכותו התפקודית נקבעה בשיעור 20%.
התובע קיבל מהמוסד לביטוח לאומי דמי פגיעה וקצבת נכות בסכום של 162,000 שקלים, אשר הוסכם בין הצדדים כי יש לנכות סכום זה מסכום הפיצויים שייפסק לתובע.
התובע התפטר על מנת לקבל פיצויי פיטורין והתכוון לשוב בתום תקופת דמי האבטלה
התובע עבד כמלגזן במשך 13 שנים ברציפות, עד שביקש להתפטר בשנת 2009, על מנת לקבל פיצוי פיטורין, עקב קשיים כלכליים אליהם נקלע. לדבריו, המעסיק אפשר לו להתפטר ולשוב לעבודה בתום התקופה בה יהיה זכאי לדמי אבטלה, אך כשלושה חודשים לאחר התפטרותו, התרחשה תאונת הדרכים.
על כן טען התובע כי יש לחשב את כושר השתכרותו על פי שכרו האחרון לפני התפטרותו כולל העלאות שכר בשיעור יחסי, בסך של 12,000 שקלים. מנגד טענה חברת הביטוח כי מאחר והתובע היה מובטל בעת התאונה, ולא הוכיח כי התכוון לשוב לעבודתו הקודמת, יש לחשב את הפסד השתכרותו לעתיד לפי שכר מינימום בסך של 6,314 שקלים.
בית המשפט קיבל את הטענת התובע בנוגע לנסיבות התפטרותו, וקבע כי יש לראות את כושר השתכרותו, לפי משכורתו ערב הפסקת העבודה, בסך 6,570 שקלים, בניכוי מס וללא העלאות צפויות בשכר. עוד נקבע כי התובע זכאי לפיצוי בגין אי כושר עבודה מלא למשך 27 חודשים.
בנוסף טענה חברת הביטוח כי יש לנכות מסכום הפיצויים שייקבע את קצבת האבטלה ששולמה במהלך שנת 2010. עם זאת מכיוון שהתובע לא נמצא זכאי לפיצוי בגין הפסדי השתכרות בעבר עבור תקופת האבטלה, מצא בית המשפט כי אין מקום לנכות תשלומים אלה מן הפיצוי.
חברת הביטוח תפצה את התובע בסך של 479,320 שקלים
בסופו של דבר קבע בית המשפט כי התובע זכאי לפיצויים בסך כולל של 673,821 שקלים, בגין הפסד השתכרות בעתיד, הפסדי פנסיה ואובדן תנאים סוציאליים, הוצאות שונות ופיצוי בגין כאב וסבל. לאחר ניכוי התשלומים מהמוסד לביטוח הלאומי, חויבה חברת הביטוח לשלם לתובע סך של 479,320 שקלים, בצירוף הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין.
ת"א 6276-09-11