תביעה לפיצויים בעקבות הפרעה פוסט טראומטית לאחר תאונת דרכים

דרגו את המאמר

ילד בן 11 היה מעורב בתאונת דרכים מחרידה, במהלכה צפה באמו נלכדת ברכב, וראה את אחותו הצעירה מתה מול עיניו ואת שני אחיו הגדולים נזרקים מהרכב. לאחר התאונה הילד החל לסבול מפלאשבקים והפרעות כפייתיות ופיתח תסמונת פוסט טראומטית.

כיום כעשר שנים לאחר התאונה, הוא עדיין סובל מאותם תסמינים ונכותו הנפשית עומדת בשיעור של 50%, על כן הוא הגיש יחד עם הוריו תביעה בגין נזקי גוף נגד חברת הביטוח של הרכב. בית המשפט המחוזי מרכז-לוד נדרש לדון בשאלת גובה הנזק ולקבוע את סכום הפיצויים.

בחודש ספטמבר 2004 התובע, יליד 1993, נסע שני אחיו ואחותו הקטנה ברכב שבו נהגה אמו, במהלך הנסיעה התנגש הרכב של המשפחה ברכב אחר והתובע הועף מחוץ לרכב ונפצע, אחותו שהיתה אז רק בת שש שנים נהרגה במקום ושני אחיו ואמו נפצעו קשה.

התובע אושפז כחודשיים במחלקה פסיכיאטרית

כל הנפגעים פונו במסוק לבית חולים והתובע אושפז להשגחה במחלקת ילדים ונמצא כי הוא סובל מפגיעה תת עורית קטנה בראשו, לאחר ימים ספורים שוחרר לביתו, אך כעבור שלושה חודשים הוא אושפז שוב בעקבות מחשבות חודרניות מהתאונה, פחד ממכוניות, נדודי שינה, קשיים בריכוז וסיוטי לילה. פסיכיאטר שאבחן את התובע בשעתו קבע כי הוא סובל מהפרעה פוסט טראומטית ברמה גבוהה והוא אושפז למשך 60 ימים.

לטענת אמו של התובע, עד היום, כעשר שנים לאחר האירוע, בנה סובל מנזק נפשי קשה בעקבות התאונה, ותיארה כי הוא בעל נטייה להתפרצויות ולדחפים כפייתיים, הוא אינו ישן לבדו, מרטיב במיטתו כמעט בכל לילה, נמנע מלהיכנס למכוניות, מפחד מרעש פתאומי, חווה סיוטי לילה, ומגיב באופן רגשי ופיזיולוגי לכל דבר שמזכיר את התאונה.

מילד שמח ורגיל הפך לאדם תלותי שאינו יכול להישאר לבדו לרגע אחד

עוד טענה האם כי לפני התאונה בנה היה ילד עצמאי ושמח וכיום הוא הפך לתלותי, שלא ניתן להשאירו לבד אפילו לרגע אחד, וכן הפעמים הבודדות בהם נותר לבדו, הסתיימו בהתקפי חרדה קשים.

מנגד טענה חברת הביטוח כי גרסתה של האם מלאה סתירות, מאחר והתובע נוהג להיפגש עם חברים, הוא משחק במחשב וקורא עיתונים, ולעיתים מבלה סופי שבוע אצל משפחתו הרחוקה הרחק מאמו, כמו כן, הפציעה הגופנית שלו היתה קלה ולא כפי שנטען על ידי האם.

בית המשפט מינה מומחית בתחום הפסיכיאטריה, המומחית העמידה את נכותו הנפשית לאחר תאונת הדרכים בשיעור 50%, וטענה כי אין לחקור את התובע בבית המשפט מאחר שהדבר עלול לדרדר את מצבו הנפשי, על כן הוא נחקר בביתו.

במשך כל אותה הפגישה הוא אחז בידו של החונך שלו, גם כשרצה ללכת לשירותים וסירב לענות לשאלות של עורך הדין מטעם חברת הביטוח, וגילה כלפיו קוצר רוח מופגן. בשלב מסוים אמר התובע: "הלב שלי מת מזמן. אני ילד קטן עם מוח של ילד גדול".

חברת הביטוח תשלם לתובע למעלה מארבעה מיליון שקל

בסופו של דבר קבע בית המשפט כי חברת הביטוח תשלם לתובע לאחר ניכויים מגמלאות מהמוסד לביטוח לאומי סך של 4,149,784 שקל. סכום התביעה כולל: הפסדי שכר בעבר ובעתיד, הפסדי פנסיה, עזרה וסיעוד, הוצאות רפואיות וכלליות ופיצוי על נזק שאינו ממוני.

ת"א 9109-05-11