האם אוטם שריר הלב בו לקה עובד העירייה יוכר כתאונת עבודה?
דרגו את המאמר |
|
עובד עירייה הגיש תביעה נגד המוסד לביטוח לאומי, להכיר באוטם שריר הלב ובאירוע מוחי שאירעו לו בעקבות ויכוח קשה במהלך ביצוע תפקידו כפגיעה בעבודה.
בית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע נדרש להכריע האם יש להכיר בנזקי הגוף שנגרמו לתובע כתאונת עבודה והאם הוא זכאי לפיצויים מהביטוח הלאומי.
התובע, יליד 1949, עבד כפקח תברואה בעיריית אשקלון, והיה אחראי במסגרת תפקידו על פועלי הניקיון שהועסקו על ידי קבלן, בשכונה הנחשבת כאזור הכולל גם אוכלוסייה קשה.
כחלק מעבודתו השוטפת התובע נדרש לחלק ציונים למנקים, כאשר הציונים השפיעו באופן ישיר על התשלומים שניתנו לחברה קבלנית. מדי פעם התגלעו ויכוחים בין התובע למפקח מטעם החברה בעניין הציונים.
ביום שאחרי הויכוח התובע התמוטט והובהל לבית חולים
בחודש יולי 2009, בשעות הצהריים של יום שישי שרבי, התפתח ויכוח חריג במיוחד בין התובע למפקח, אשר בעקבותיו התובע חש בכאב ראש חזק וחזר לביתו. למחרת התובע שהינו אדם דתי, לא הלך כהרגלו לבית כנסת, ובשעת צהריים הוא החל לסבול מכאבים בחזה, סחרחורת וחולשה. תוך זמן קצר התמוטט ופונה לבית החולים, שם אובחן כסובל מאוטם שריר הלב ומאירוע מוחי. בהמשך עבר ניתוח מעקפים בלב.
לטענת התובע, יש להכיר בנזקי הגוף שאירעו לו בעבודתו כפגיעות בעבודה על פי חוק ביטוח הלאומי. לדבריו, קיים קשר סיבתי הדוק בין הלחץ והמתח הנפשיים שחווה בעת הויכוח עם הפקח, לבין האירועים הלבבי והמוחי שאירעו לו.
המוסד לביטוח לאומי סרב להכיר באוטם שריר הלב כפגיעה בעבודה, מאחר ולא הוכח אירוע תאונתי, תוך מאמץ ומתח כתוצאה מעבודה ממושכת. הנתבע טען כי האוטם התפתח כתוצאה ממחלה טבעית ממנה סובל התובע ומגורמי סיכון נוספים, כמו גילו המבוגר והשמנת יתר.
האם יש קשר סיבתי בין האירוע בעבודה להתרחשות האוטמים?
בית הדין מינה מומחים רפואיים בתחומי הנוירולוגיה והקרדיולוגיה, על מנת להכריע בסוגיה זו. יועץ רפואי בתחום הנוירולוגיה טען כי מקובל לקשור בין מצבים של דחק נפשי והתפרצות כעס, להתרחשות של אוטמים בלב ובמוח, ולדעתו קיים קשר סיבתי ללחץ בו היה שרוי התובע בעת מילוי תפקידו לפגיעתו. המומחה הוסיף כי למרות שהאירוע התרחש כיממה לאחר המקרה בעבודה, אין בכך לנתק את הקשר הסיבתי.
המומחה בתחום הקרדיולוגיה קבע כי התובע סובל מטרשת עורקים ובגינה עבר אירוע מוחי ואוטם בשריר הלב. לדעתו אין קשר סיבתי בין האירוע במהלך העבודה לנזקי הגוף שנגרמו לתובע, ולהערכתו מדובר בצירוף מקרים בלבד ויש לראות במצבו כתוצאה של תהליך תחלואתי רגיל.
פגיעתו של התובע תוכר כתאונת עבודה
לאחר שמיעת טענות הצדדים וחוות הדעת של המומחים, קיבל בית הדין את דעתו של הנוירולוג וקבע כי האוטם המוחי והאוטם הלבבי שבהם לקה התובע כתוצאה מהאירוע באותו יום מהווים פגיעה בעבודה, ועל כן התובע זכאי לפיצויים בגין נזקי גוף בהתאם. מאחר והתביעה התקבלה המוסד לביטוח לאומי יישא בהוצאות משפט בסך 7,000 שקל.
ב"ל 29405-02-11