פועל שנחבל בגבו במהלך העבודה הגיש תביעה לפיצויים כנגד הנהלת המפעל

דרגו את המאמר

עובד במפעל לייצור מוצרי הנעלה, הגיש תביעה לפיצויים בסך 700,000 שקל, כנגד מעסיקו, בגין נזקי הגוף שנגרמו לו בעקבות תאונת עבודה. בית משפט השלום בעכו נדרש להכריע האם התובע זכאי לפיצויים.

העובד לא קיבל לא קיבל הדרכה לביצוע המשימה

התובע הועסק כמפעיל מכונת לחץ בבית חרושת לייצור נעליים בצפון הארץ. בתחילת חודש ינואר 2007, התובע התבקש על ידי מעסיקו להרכיב גלגלי ברזל לעגלות. לעובד לא היה ניסיון בהרכבת גלגלים, זו היתה פעם ראשונה שהתבקש לבצע משימה זו והוא לא קיבל הדרכה כיצד לבצע אותה בבטיחות.

תוך כדי ביצוע הפעולה, התובע הרים עגלה כבדה במטרה להצמידה לשם החלפת הגלגלים, ואז לפתע חש בכאבים עזים לאורך עמוד השדרה. חרף הכאב הוא המשיך לבצע את עבודתו ורק לאחר מספר ימים פנה לקבל טיפול רפואי. 

התובע קיבל מהמוסד לביטוח לאומי גמלת נכות כללית

המוסד לביטוח לאומי הכיר באירוע כתאונת עבודה ושילם לו דמי פגיעה בסך 7,000 שקל. התובע נמנע מהגשת תביעה לגמלת נכות מהעבודה והגיש תביעה לגמלת נכות כללית. כיום הוא מקבל קצבה חודשית, לאחר שנקבעה לו נכות רפואית צמיתה בשיעור 60%. על פי חוות דעת של אקטואר סכום הגמלאות עומד על סך 547,903 שקל.

לדברי התובע, בשל אותו אירוע הוא ספג פגיעה קשה בגופו ובעקבות כאביו בצוואר ובגב הוא פיתח תופעות נפשיות. התובע הגיש לבית המשפט מסמכים בכל הקשור לתאונה ולטיפולים הרפואיים שעבר, אך לא הציג ראיות ממשיות בנוגע לנסיבות התרחשות התאונה.

מנגד הנהלת המפעל טענה כי כלל לא מדובר באירוע תאונתי וייחסה אשם תורם לתובע, על כן לדעתה, היא אינה נדרשת לשלם לעובד פיצויים. עוד ציינה כי נזקיו של התובע נבלעים בתגמולי המוסד לביטוח לאומי.

לא נמצא קשר סיבתי בין נכות התובע לאירוע במפעל

מומחה מטעם בית המשפט קבע כי לא נותרה לתובע נכות צמיתה בתחום האורתופדי כתוצאה מתאונת העבודה והנכות בתחום הנפשי הינה בשיעור 5% בלבד.

המומחה בתחום האורתופדי ציין בחוות דעתו כי מצבו הרפואי של התובע מצדיק נכות צמיתה בשיעור 20% בשל כאביו בצוואר, אך עם זאת לא מצא כל קשר סיבתי לפי תורת המיקרוטראומה בין נכות זו לבין האירוע שהתרחש במהלך העבודה במפעל.

עוד קבע המומחה כי הנכות שאובחנה בעמוד שדרה איננה מתאפיינת מפגיעה טראומטית, אלא היא אופיינית לשינויים ניווניים כרוניים.

לאחר שמיעת טענות הצדדים וחוות דעת המומחים קבע בית המשפט כי לתובע מגיע פיצויים מהנתבעת בגין נזק לא ממוני, הפסד שכר חלקי בעבר וגם פיצוי גלובלי בגין הוצאות שאינן משולמות על ידי המוסד לביטוח לאומי ופיצוי בגין פגיעה בכושר ההשתכרות. לאחר ניכוי התגמולים, השופט העמיד פיצוי זה על סך 7,500 שקל בלבד.

בנסיבות אלה חייב בית המשפט את הנהלת המפעל לשלם לעובד סך של 7,500 שקל, בתוספת הוצאות בית המשפט.

ת"א 1937-08-09