עובד מעבדה סבל מתופעת אצבע הדף והגיש תביעה להכרה בפגיעתו כתאונת עבודה

דרגו את המאמר

התובע סובל מתופעת "אצבע הדק", שהינה הפרעה שכיחה בתפקוד האצבעות, הגורמת לכאבים ולתפיסתן של אצבעות ואגודל. לטענתו הפגיעה נגרמה כתוצאה מעבודה מאומצת של האצבעות, לכן הוא הגיש תביעה להכרת בתאונת עבודה לפי תורת המיקרוטראומה.

בית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע דחה את התביעה, בטענה להיעדר קשר סיבתי בין תנאי העבודה לפגיעה באגודל, אך התובע לא התייאש והגיש ערעור לבית הדין הארצי לעבודה.

התובע מבצע בדיקות צפיפות קרקע באמצעות לחיצה על הדק מד גרעיני

התובע מועסק למעלה משלושים שנה כעובד מעבדה במכון התקנים הישראלי, הוא עובד חמישה ימים בשבוע, במשך עשר שעות בכל יום. במסגרת תפקידו הוא נדרש לבצע בדיקות צפיפות קרקע, באמצעות לחיצה על מד גרעיני ששוקל 15 קילו.

לצורך ביצוע הבדיקה התובע לוחץ עם האגודל על הדק המכשיר ומשחרר את הנצרה עם האצבע. את פעולת הלחיצה הוא מבצע בין עשר לעשרים פעמים בכל אתר והוא מבקר בין שלושה לחמישה אתרים ביום.

בשלב מסוים התובע חש בכאבים עזים באגודל יד ימין ונאלץ לעבור ניתוח. עקב כך התובע הגיש בקשה למוסד לביטוח לאומי להכיר בתופעת "אצבע הדק" באגודל כפגיעה בעבודה.

האם פעילות הלחיצה על מכשיר המדידה מוגדרת כעבודה מאומצת?

בית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע קבע כי לא מתקיים קשר סיבתי בין תנאי העבודה במכון התקנים לבין הליקוי באצבע ממנו סובל התובע. החלטה זו נקבעה על סמך חוות דעת של מומחה, שטען כי פעולת הלחיצה על ההדק נמשכת יותר משלושים שניות והיא אינה מוגדרת כעבודה מאומצת רפיטאטיבית.

עם זאת התובע טען כי הלחיצה על הדק המכשיר נמשכת בין שלוש עד חמש שניות בלבד, על כן בית הדין מינה מומחה נוסף.

המומחה האחר קבע גם הוא כי לא מתקיים קשר סיבתי בין תנאי העבודה לבין הליקוי, מאחר ורוב עבודתו של התובע מתבצעת על מחשב ולא בעבודה פיזית, לכן לא קיימת סבירות כי הפגיעה נגרמה במהלך העבודה.

את קביעה זו ביסס המומחה על סמך טופס 250 לתאונות עבודה של המוסד לביטוח לאומי. עוד טען כי התובע עבר ניתוח באגודל ולא נותרה לו נכות צמיתה וכיום הוא אינו סובל מכאבים.

בנסיבות המיוחדות ימונה מומחה שלישי

לטענת המערער, המומחה התעלם מייחודיות עבודתו, הכוללת הן עבודה על מחשב והן עבודה פיזית מאומצת, הדורשת הפעלה חוזרת של אגודל יד ימין תוך הפעלת לחץ. עוד טען כי גם אם לא נותרה לו נכות קבועה, לאחר שעבר ניתוח, הוא זכאי להכרה בפגיעתו כתאונת עבודה ולקבלת פיצויים.

לאחר שמיעת טענות הצדדים קבע בית הדין הארצי לעבודה כי יש למנות אורטופד מומחה כף יד, והשתכנע כי מתקיימים הטעמים המיוחדים הנדרשים למינוי של מומחה שלישי.

בנסיבות אלה הערעור התקבל והתיק יוחזר לבית הדין האזורי לצורך מינוי מומחה רפואי נוסף. כמו כן, המוסד לביטוח לאומי יישא בהוצאות משפט המערער בסך 2,500 שקל.

עב"ל 48575-03-13