אשה כבת 60 נפגעה בידה הימנית בתאונת דרכים והגישה תביעה לפיצויים

דרגו את המאמר

התובעת, ילידת 1960, נפגעה בתאונת דרכים בחודש ספטמבר 2010, לכן הגישה תביעה בגין נזקי גוף כנגד חברת הביטוח. בית משפט השלום בירושלים נדרש להכריע בנוגע לסכום הפיצויים בגין הפסדי שכר ועזרת הזולת.

בעקבות תאונת הדרכים התובעת שהיתה אז כבת 60, נפגעה בידה הימנית, היא עברה ניתוח והיתה מאושפזת במשך 20 ימים, ונותרה לה צלקת על פני המרפק.

מאז התאונה התובעת מתקשה לנקות ולבשל

לטענת התובעת התאונה פגעה קשה ביכולתה להתמיד בעבודות משק הבית, וכיום בגיל 64 היא משתכרת מקצבת זקנה מהביטוח הלאומי ומהשגחה על קשישה.
לדבריה, היא סובלת מכאבים עצומים והיא חוששת להתאמץ, מכיוון שלאחר מאמץ הכאב מתגבר.

התובעת העידה שהיא לא יכולה לכופף את האצבעות, והיא מתקשה להחזיק מגב וסחבה ולנקות. עוד הוסיפה כי היא בקושי יכולה לחתוך סלט או להכין אוכל.
בנוסף התובעת סבלה לאחר התאונה מהפרעת דחק ונזקקה למעקב פסיכיאטרי ולטיפול פסיכולוגי פרטי למשך שנה.

לתובעת נותרה נכות אורטופדית ונפשית

לצורך קביעת הפיצויים בית המשפט מינה שני מומחים, האחד בתחום האורתופדיה והשני בתחום הנפשי. המומחה האורתופדי קבע כי בעקבות התאונה נותרה לתובעת נכות צמיתה בשיעור של 10%, בגין הפגיעה ביד הדומיננטית ונותרה לה נכות קוסמטית בשיעור 10%.

מהתיעוד הרפואי עלה כי התובעת השתמשה בתרופות נגד דיכאון עוד לפני התאונה. עם זאת המומחה בתחום הנפש קבע שהתובעת סבלה מנכות נפשית זמנית בשיעור 20% ממועד התאונה למשך שלוש שנים, בלי קשר למצבה הקודם והוסיף כי לתובעת נכות נפשית צמיתה בשיעור של 10%.

המומחים לא התחשבו בעברה הרפואי של התובעת

מנגד טענה חברת הביטוח כי המומחים לא התייחסו לעברה הרפואי של התובעת ולפי חוות דעתה, לא נותרה לתובעת בעקבות התאונה נכות צמיתה בתחום האורתופדי והנפשי.

הנתבעת ביססה את טענתה על סמך העובדה כי לפני התאונה התובעת התפרנסה מקצבת הבטחת הכנסה שקיבלה מהמוסד לביטוח לאומי בין השנים 2004-2006, במסגרת תיק נכות כללית, זאת לאחר שהתלוננה כי היא אינה מתפקדת במשך שנים רבות.

לאחר שמיעת חוות הדעת וטענות הצדדים מצא בית המשפט שיש מקום לייחס חלק מהנכות לעברה הרפואי של התובעת ולהעמיד את נכותה הנפשית המיוחסת לתאונה על שיעור של 5% בלבד. על כן קבע בית המשפט כי לתובעת נותרה נכות רפואית משוקללת בשיעור של 23% בעקבות הפגיעה בתאונה.

חברת הביטוח תפצה את התובעת בסך 110,000 שקל

מאז לתאונה ועד לתחילת עבודתה כמטפלת בקשישה עברו 28 חודשים, במהלכם עברה טיפולים רבים וסבלה מנכות נפשית זמנית, על כן בית המשפט מצא לפסוק לתובעת בגין תקופה זו סך של 21,000 שקל.

עבור התקופה שהיא החלה לעבוד ועד היום יש לפצותה בסך של 5,000 שקל ובגין אובדן כושר השתכרות לעתיד סך של 20,000 שקל.

התובעת העידה כי מאז התאונה ילדיה מסייעים לה בפעולות בסיסיות של משק הבית והיא מסתדרת בכוחות עצמה, מלבד העזרה שהיא מקבלת מבני משפחתה, על כן פסק בית המשפט פיצויים בגין עזרה לעבר ולעתיד בסך של 48,000 שקל. בנוסף היא תפוצה בסך של 16,000 שקל בגין הוצאות נסיעה והוצאות רפואיות.

בנוסף לסכום הפיצויים בסך כולל של 110,000 שקל, חברת הביטוח תישא בהוצאות המשפט ובשכר טרחת עורך הדין של התובעת.

ת"א 43782-01-12