אורחי הבריכה יפוצו בעקבות עישון במקום ציבורי

דרגו את המאמר

בחודש יוני 2013, הוזמנו התובעים למסיבת יום הולדת בבריכה באזור ירושלים, אך נכחו לדעת כי המקום היה עמוס במעשנים. עוד בכניסה לבריכה הם הבחינו כי המאבטח של המקום והכרטיסן מעשנים סיגריה ובמקום הציבורי לא הוצבו שלטים האוסרים על העישון, בניגוד להוראות הדין.

האחראית אמרה למתרחצים כי הם רשאים לעשן

התובעים פנו אל אחראית המקום, וביקשו ממנה לאכוף את איסור העישון בסביבתם, אך מאחר ולא קיבלו מענה, הם נאלצו לעזוב את המקום, לפני שהמסיבה אליה הוזמנו החלה.

לטענתם, בתחילה נמסר להם כי מותר לעשן במקום, על כן הם הסבירו לאחראית כי החוק אוסר על עישון במקומות ציבוריים. האחראית העירה לסובבים בנוגע לאיסור, אך אמרה למעשנים שמבחינתה הם יכולים להמשיך ולעשן.

לאחר בירור קצר עם הנהלת המקום, הבינו התובעים כי העישון בשטח הבריכה מותר, על כן הם הגישו תביעה לבית משפט לתביעות קטנות בירושלים, בגין תקיפה, רשלנות והפרת חובה חקוקה.

הנהלת המקום לא הכחישה את עישון המתרחצים, אך טענה כי צוות העובדים רשאי לעשן אך ורק מחוץ לגבולות הבריכה. עוד טענה כי במקום מוצבים שלטים האוסרים על העישון, וצירפה תצלומים המעידים על קיומם.

השוטרים לא הסכימו להתערב

לדברי הנתבעת, אותה אחראית שאליה פנו התובעים, היא המזכירה ואיננה אחראית על שטח הבריכה, לכן תפקידה לא כולל את אכיפת איסור העישון בשטחה. אך עם זאת לבקשת התובעים, היא העירה למתרחצים להפסיק לעשן, ואף המציל חיזק את דבריה וכרז במערכת הכריזה שהעישון בשטח הבריכה אסור. כמו כן, לאור המהומה שהקימו התובעים, שוטרים הוזמנו למקום, אך הם סירבו להתערב.

התובעים טענו מנגד כי השלטים בבריכה, הוצבו רק לאחר האירוע, בכוונה לשבש את הליכי המשפט. עוד טענו כי המציל לא כרז במערכת הכריזה, והם הזמינו לבריכה ניידת משטרה. השוטרים ציינו בפניהם כי הם יכולים לאכוף את האיסור על העישון רק עם עובדי המקום, יבקשו מהם סיוע, אך העובדים לא נקפו אצבע והמשיכו להתנהל באדישות.

השלטים הוצבו רק לאחר האירוע

לאחר שבית המשפט עיין בראיות ושמע את טענות הצדדים, הוא השתכנע כי השלטים הוצבו בבריכה רק לאחר האירוע המדובר, כפי שטענו התובעים. על כן הוא הגיע למסקנה כי הדין התביעה להתקבל.

הנהלת הבריכה לא הוכיחה כי היא נקטה בכל הפעולות הקבועות בדין כדי למלא אחר ההוראות, כמו הצבת שלטים המורים על איסור עישון ואכיפת איסור העישון בשטח ציבורי. בנוסף גם עובדי הבריכה קיבלו את פניהם של המתרחצים עם סיגריה, והעבירו להם את המסר שמותר לעשן בבריכה.

בית המשפט התחשב בעוגמת הנפש בעקבות מחדל הנתבעת, ובאלימות שחוו התובעים בשל הימנעות אכיפת החוק. על כן קבע כי כל אחד מהתובעים, יפוצה בסך של 1,500 שקל. בנוסף הנתבעת תשלם לתובעים 1,000 שקל כהוצאות משפט.

ת"ק 3993-11-13