נהג מונית הגיש תביעת ביטוח בגין נזקי גוף שנגרמו לו בתאונת דרכים

דרגו את המאמר

במהלך משמרת לילה במונית, הנהג נפגע בתאונת דרכים. האם הוא זכאי לפיצויים לפי חוק נפגעי דרכים, בנוסף לפיצויים שקיבל מהביטוח הלאומי עבור תאונת עבודה?

בחודש פברואר 2009, נהג מונית נפגע בתאונת דרכים בהיותו בן 47 שנים. בעקבות נזקי הגוף שנגרמו לו והנכות האורטופדית בצוואר ובגב, הוא הגיש תביעה לבית משפט השלום בפתח תקווה, כנגד חברת הביטוח של הרכב בו הוא נהג בעת התאונה.

לאחר התאונה התובע, יליד 1961, אושפז בבית החולים למשך שישה ימים, שם אובחן לו שבר בעצם הבריח, מספר שברים בצלעות וחבורה ריאתית, אשר נגרמה ככל הנראה בשל טראומה בבית החזה. בתום האשפוז הוא שוחרר לביתו להמשך טיפול בקהילה הן בתחום הנפשי והן בתחום האורתופדי.

לתובע נקבעה נכות אורטופדית ונכות פסיכיאטרית זמנית

מאחר והתאונה אירעה בעת שהתובע נהג במונית במסגרת עבודתו, הוא הגיש תביעה לקביעת נכות מעבודה. המוסד לביטוח לאומי הכיר באירוע כתאונת עבודה ונקבעה לו נכות זמנית אורתופדית בשיעור של 40% למשך שלושה וחצי שבועות, נכות פסיכיאטרית זמנית חלקית בשיעור של 10% למשך כמעט שנה ונכות אורתופדית קבועה בשיעור של 10%, בשל הגבלה קלה בתנועות עמוד השדרה.

האם נותרה לתובע נכות צמיתה בגין התאונה?

מנגד טענה חברת הביטוח כי הנכות הקבועה של התובעת כלל אינה קשורה לתאונת הדרכים. וביקשה מבית המשפט למנות מומחה רפואי מטעמה. המומחה המשפטי קבע כי לתובע לא נותרה נכות צמיתה בעקבות התאונה, אלא טען כי הנכות נבעה מעברו האורתופדי של התובע, אשר טופל על ידי תרופות בשנת 1996, בעקבות כאבים בצוואר. וכי הוא הסתיר את המידע בנוגע לעברו הרפואי מועדת הערערים של המוסד לביטוח לאומי.

בית המשפט מצא את חוות דעתו של המומחה הרפואי בהירה ומנומקת, על כן קיבל את הטענה כי בעקבות התאונה לא נגרמה נכות צמיתה ואף שוכנע כי התובע הסתיר מהביטוח הלאומי מסמכים רלבנטיים מעברו, בנוגע לכאבים בגב התחתון ובצוואר וכי הגבלת התנועה בעמוד השדרה היתה קיימת, טרם מועד התאונה.

לתובע מגיע פיצוי בסך של 51,467 שקל

עם זאת, למרות שבית המשפט השתכנע כי לא נותרה לתובע נכות צמיתה בעקבות תאונת הדרכים, הוא ראה לנכון לפסוק לו פיצוי בסך של 51,467 שקל. הכולל פיצוי מכסימלי בגין נזק לא ממוני בסך של 16,467 שקל, פיצוי בסך של 28,000 שקל בגין הפסדי שכר בעבר.

מאחר ולא נותרה נכות צמיתה התובע אינו זכאי לפיצוי בגין פגיעה בכושר ההשתכרות לעתיד. בגין הוצאות רפואיות ונסיעות לטיפולים התובע זכאי ל- 2,000 שקל ובגין עזרת הזולת בעבר סך של 5,000 שקל.

לאחר קיזוז התשלומים מביטוח לאומי ודמי הפגיעה שקיבל במשך שלושה חודשים, בית המשפט חייב את הנתבעת לשלם לתובע סך של 12,202 שקל, בגין הנזקים שנגרמו לו בעקבות תאונת הדרכים.

ת"א 27828-11-09