אשה ננשכה על ידי כלבה ותבעה את הבעלים
דרגו את המאמר |
|
אשה שהותקפה על ידי כלבה מסוג לברדור, הגישה תביעה כנגד בעלי הכלבה, בגין נזקי גוף שנגרמו לה, בסך של 200,000 שקל. בית משפט השלום בירושלים נדרש להכריע האם התובעת זכאית לפיצויים ומה גובה הפיצוי.
הכלבה תקפה את האשה ללא כל סיבה מיוחדת
בחודש 2008 הלכה בשעות הערב התובעת, אשה בשנות החמישים לחייה, נשואה ואם לשלושה ילדים, סמוך לביתו של הנתבע בגבעת זאב, כשלפתע ללא התראה מוקדמת, כלבה מסוג לברדור תקפה אותה.
נסיבות התקיפה שנויות במחלוקת בין הצדדים. אך מדובר בכלבה שאינה נחשבת לכלבת שמירה או תקיפה, אלא כלבים מסוג זה, בדרך כלל ידידותיים לאדם ואף מסייעים לעיוורים.
מיד לאחר התקיפה, בעל הכלבה העניק לתובעת טיפול ראשוני ואמו לקחה אותה למרפאה. על פי הרישומים במרפאה, התובעת ננשכה על ידי הכלבה בזרוע ימין ובעכוז מימין ואובחנו סימני נשיכה, שלושה חתכים בגודל 2 מ"מ בזרוע ועוד חתך אחד בגודל מ"מ בעכוז, ללא כל סימני זיהום. התובעת נזקקה למעקב רפואי, לחבישת פולידין וטיפול מניעתי.
בעקבות התקיפה לתובעת נגרמה פגיעה נפשית
לטענת התובעת, בעקבות התקיפה נגרמו לה כאבי גב והיא נאלצה להפסיד ימי עבודה מרובים. לכן היא הגישה תביעה על סך של 194,579 שקל, עבור כאב וסבל, הוצאות רפואיות ועזרה וסיעוד של בני משפחתה, אך עיקרה של התביעה נסבה אודות הפגיעה הנפשית, שלטענתה נגרמה לה בעקבות התקיפה הפתאומית של הכלבה.
הנתבע הגיש חוות דעת של מומחה מטעמו, ובשל הפערים העצומים בחוות הדעת, מינה בית המשפט מומחית בתחום הפסיכיאטריה. המומחית קבעה כי בעקבות האירוע נכותה הנפשית הצמיתה של התובעת, היא בשיעור של 4% בלבד. הצדדים הסכימו שפסק הדין יינתן על דרך הפשרה, ללא ניהול הליכי הוכחות.
בעל הכלב מחויב לפצות את האדם הניזוק
על פי הוראת סעיף 41א בפקודת הנזיקין, במקרה של תקיפה, מחויב בעליו של הכלב לפצות את האדם שניזוק, בין אם היתה או לא היתה התרשלות מצדו של הבעלים. אלא אם הניזוק התגרה בכלב, תקף את בעליו או השיג את גבול המקרקעין של הבעלים.
בית המשפט קבע כי מדובר באירוע של נשיכת כלב קלה מאד, לתובעת נמצאו נשיכות קלות יחסית בזרוע ובעכוז, שהותירו אחריהם ארבעה חתכים, אשר גרמו לשטפי דם. התובעת קיבלה טיפול של חבישה עם חומר נוגד זיהום וטיפול תרופתי למניעת שנועד התפתחות זיהום. כיום התובעת בריאה ולא נותרה לה נכות פיזית.
התובעת תפוצה בסך של 10,000 שקל
לאחר האירוע התובעת נעדרה לימים ספורים ושבה מיד לתפקד בעבודתה באופן תקין. המומחית קבעה כי שיעורה של נכותה הנפשית הוא נמוך מאד, לכל היותר 4%. וכן, בעל הכלב נהג כשורה, כאשר העניק לה סיוע מיידי ולקח אותה למרפאה. בנסיבות אלה קבע בית המשפט שבעל הכלב יפצה את התובעת בסך של 10,000 שקל, הכולל גם את הוצאות המשפט.
ת"א 13092-09