האם מחלת הראות של החקלאי נגרמה בשל חשיפה לחומרי הדברה?
| דרגו את המאמר |
|
חקלאי שעבד במשך שנים רבות בשדות, היה חשוף לחומרי הדברה רעילים וחלה במחלת ראות שמנעה ממנו להמשיך בעבודתו. החקלאי הגיש תביעה לבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב - יפו, נגד המוסד לביטוח לאומי, מכיוון שהמוסד סרב להכיר במחלתו כתאונת עבודה ולשלם לו פיצויים.
התובע נדרש לערבב את החומרים הרעילים ולרסס את השדות
התובע, יליד 1954, עבד במשך כשלושים שנה בגידולי ירקות וגידולי שדה, עד להפסקת עבודתו בחודש מאי 2010. במהלך עבודתו כחקלאי עצמאי בדרום הארץ הוא עבד על שטח של 70 דונם וגידל תירס, פלפלים, עגבניות, חצילים וטיפח כרם ענבים.
בין השנים 2008 עד 2010, התובע הפך לשכיר והיה אחראי על גידולים חקלאיים בהיקף גדול מאוד, בשטח של 3,000 דונם. במסגרת תפקידו הוא היה אחראי גם על הדברת הגידולים. התובע נדרש לרכוש ולהוביל את חומרי ההדברה לשטח, לפתוח את האריזות, לערבב את החומרים הרעילים ולרסס אותם בשדות. לעיתים קרובות, עם שינוי כיוון רוח פתאומי, הוא היה חשוף לחומרי ההדברה במגע ובנשימה.
בעקבות מחלת ראות חסימתית התובע פוטר מעבודתו
התובע עסק בהדברת גידולים בתדירות של שלוש עד ארבע פעמים בשבוע, כאשר כל ריסוס נמשך כחמש שעות, בהן היה אפוף באדי הריסוס. סמוך להפסקת עבודתו, התובע חש בהתקפים של קוצר נשימה וכשמצבו הלך והחמיר, הוא נזקק לטיפולים ואובחן כסובל ממחלת ריאות חסימתית. הרופא אסר עליו לעבוד עם חומרי ההדברה ובשל מצבו הרפואי הוא פוטר במאי 2010.
מומחה רפואי מטעם בית הדין, התבקש לקבוע האם קיים קשר סיבתי בין מחלת הראות של התובע, לבין עבודתו בשדה והחשיפה לחומרים רעילים. המומחה אישר כי התובע סובל מדום נשימה בשינה ומשיתוק הסרעפת הימנית וקבע כי קיימת סבירות לקיום קשר סיבתי, ברמת ודאות של 50% לפחות.
התובע טען כי במהלך כל השנים, המקום היחיד בו היה חשוף לחומרים מסוכנים, הוא עבודתו, והמומחה לא הצביע על גורם אחר שעלול היה לגרום למחלתו. והוסיף כי על פי ההלכה, די בתרומה של 20%, בין תנאי העבודה לבין הפגיעה, על מנת לקבוע כי קיים קשר סיבתי.
מנגד טען המוסד לביטוח לאומי, כי המומחה לא קבע באופן חד משמעי, כי קיים קשר סיבתי, בין החשיפה לחומרי ההדברה למחלת התובע, לכן אין להכיר בפגיעה כתאונת עבודה.
הביטוח הלאומי יכיר במחלה כתאונת עבודה
לאחר שבית הדין שמע את טענות הצדדים הוא הגיע לכלל מסקנה כי דין התביעה להתקבל. המומחה קבע כי קיימת סבירות לקיום קשר סיבתי בין מחלת התובע לתנאי עבודתו, ומאחר וקיים קשר סיבתי של 20% בין השפעת תנאי העבודה והחשיפה לחומרי הדברה רעילים, לבין מצבו הבריאותי של התובע ומחלת הריאות ממנה הוא סובל, יש להכיר במחלה כתאונת עבודה, שתזכה את התובע בפיצויים. המוסד לביטוח לאומי ישלם לתובע שכר טרחת עורך דין בסך 3,000 שקל והוצאות משפט בסך 500 שקל.
ב"ל 53289-09-11
