על גופו של פועל בניין נפלה בריכת ביוב מבטון, מה גובה הפיצויים שקיבל?

דרגו את המאמר

עובד בניין נפגע בתאונת דרכים במהלך עבודתו, כאשר בריכת ביוב העשויה מבטון נפלה על גופו, לכן הגיש תביעה לבית משפט השלום בירושלים, כנגד המעסיק וחברת הביטוח שלו, בגין תשלום פיצויים עקב נזקי גוף שנגרמו לו.

בעקבות התאונה רגלו של התובע קוצרה בארבעה סנטימטרים

בחודש פברואר 2005, נפגע התובע, יליד 1963, תושב הרשות הפלשתינית, כאשר שופל שנשא בבום שלו בריכת ביוב מבטון ועמד להורידה לתוך תעלה, נפלה ישירות על גופו של התובע וגרמה לו לנזק גופני קשה.
בעקבות התאונה התובע אושפז בבית חולים למשך 30 ימים ואובחן כסובל משבר דו צדדי של עצם החיק ועצם השת ובמסגרת הטיפול רגלו של התובע קוצרה בארבעה סנטימטרים. לאחר האשפוז התובע שהה במוסד שיקומי כחודש וחצי נוספים.

התאונה הוכרה על ידי המוסד לביטוח לאומי כתאונת עבודה ונקבעה לתובע נכות צמיתה בשיעור של 25% בעקבות בפגיעה באגן ו- 10% בעקבות הפגיעה ברגלו הימנית, וכן הועדה הרפואית קבעה את אי הכושר של התובע על 49% במעוגל לצמיתות.

התובע טען כי אחרי התאונה הוא לא עבד במשך כשנה שלמה, ומאז הוא מתקשה להשתלב במעגל העבודה. התובע העיד כי לפני התאונה הוא הרוויח 180 שקל עבור יום עבודה כפועל בניין בישראל, ושכרו הממוצע לחודש עמד על 3,000 שקל ואף הציג בפני בית המשפט תלושי שכר התומכים בגרסתו שהונפקו על ידי שירות התעסוקה. לטענתו המעסיק מסר דיווח פיקטיבי לשירות התעסוקה ודיווח על שכר בסך 134 שקל ליום עבודה בלבד.

התובע עובד כשומר באתר בנייה בשטח הרשות הפלסטינית

הנתבעת טענה מנגד כי על פי דו"ח רציפות עבודה של המוסד לביטוח לאומי התובע עבד ברציפות רק כחודשיים כפועל בניין בישראל וכיום הוא עובד כשומר באתר בנייה בשטחי הרשות ומרוויח כ- 1,500 שקל בחודש, זאת על פי ממצאי החקירה שנערכה כנגדו.

התובע ציין כי עובדי הרשות הפלשתינית מדווחים על שכרם בשירות התעסוקה ולא במוסד לביטוח לאומי. וכי הדיווח לביטוח הלאומי נעשה אך ורק לצורך תשלום גמלאות בגין הפגיעה בעבודה. התובע הכחיש את הטענה בנוגע לעבודה כשומר באתר הבנייה וטען כי בנו הוא זה שעובד כשומר ולא הוא.

בית המשפט קיבל את גרסתו של התובע, המבוססים על אישורי עבודה שניתנו לו בין השנים 2004, ו- 2005, ונתמכים בעדותו של התובע ושל אשתו וקבע כי גם אם התובע אכן עובד ברשות ומרוויח כ 1,500 שקל בחודש, עדיין מדובר במחצית מהסכום שנהג להרוויח לפני התאונה.

הנתבעת תפצה את התובע בסך של 326,700 שקל

בית המשפט קבע כי הנתבעת תפצה את התובע בסך של 326,700 שקל, בגין: הפסדי שכר לעבר, גריעה מכושר השתכרות לעתיד, הפסד הפרשות סוציאליות, נזק לא ממוני והוצאות ועזרת הזולת. בנוסף תישא בהוצאות המשפט בשיעור 15.34%.

ת"א 1103-01-12