רשלנות מקצועית של עורך דין והליכי גבייה כנגד אדם לא נכון

דרגו את המאמר

רשלנות מקצועית של עורכת דין בגין גבייה מהאדם הלא נכון

ת"א 45474-11-10

אדם אשר הוטלה עליו פסילת רישיון הגיע למשרד הרישוי על מנת להפקיד רישיון הנהיגה. כאשר האחרון הגיע למשרד הרישוי, הוא הופתע לגלות כי מד"א פתחה כנגדו בהליכי גבייה בעקבות חוב של אחר. החייב האמיתי היה בעל שם זהה לשמו של האדם. אי לכך, האחרון הגיש כנגד מד"א תביעה ודרש פיצוי בעבור עוגמת הנפש שנגרמה לו. לדבריו, הוא היה זכאי גם לפיצוי בגין הפגיעה בכבודו.

      קראו עוד על רשלנות מקצועית של עורכי דין:

• תביעת רשלנות מקצועית כנגד עורך דין בעסקת קומבינציה
• פיצויים לאדם שקיבל ייעוץ משפטי מטוען רבני שהציג עצמו כעורך דין
• עורך דין הושעה בגין רשלנות בניהול כספי לקוחות שהופקדו בידיו בנאמנות
• עורך דין אשר לא דאג לבטוחות בעסקת מקרקעין ישלם פיצויים בגין רשלנות

בכתב התביעה נטען כי כאשר התובע הגיע למשרד הרישוי על מנת להפקיד רישיון נהיגה שנפסל, נודע לו לראשונה כי הוטל עיקול על רישיונו על ידי הלשכה להוצאה לפועל. עילת העיקול - חוב למד"א. התובע ערך בירור בלשכת ההוצאה לפועל והתברר לו כי הדבר נבע בשל בלבול בין שמו לבין שמו של החייב. הסיבה לכך הייתה כי כתב ההתחייבות של החייב המקורי כלל את שמו של האחרון ללא תעודת זהות.

התביעה במקרה דנן הוגשה כנגד מד"א ועורכת הדין אשר טיפלה מטעמה בתיק. התובע טען כי הליכי הגבייה שהתנהלו כנגדו, אשר הביאו להטלת עיקול בשוגג, היו תולדה של רשלנות מקצועית של עורכת הדין. לדבריו, הטעות אילצה אותו "להתרוצץ" בין הרשויות השונות ולהחמיץ מספר ימי עבודה. כמו כן, התובע הוסיף כי הוטלו עליו צווי עיכוב יציאה מהארץ וצווי עיקול. אי לכך, נטען כי המהלכים השגויים עלו גם כדי הוצאת לשון הרע שפגעה בכבודו והשפילה אותו מול קרוביו.

טענות ההגנה - לא מדובר ברשלנות כי אם בתום לב

הנתבעות טענו כי יש לדחות את התביעה. מד"א טענה כי היא לא התנהלה ברשלנות כלפי התובע, ואילו עורכת הדין ביקשה אף היא לרחוץ בניקיון כפיה. עורכת הדין טענה כי הפעולה היחידה בה היא נקטה כנגד התובע הייתה הטלת עיקול על רישיון הנהיגה, והדבר "לא גרם לנזק היות וגם כך התובע היה תחת פסילה". עורכת הדין הוסיפה כי - בניגוד לטענותיו של התובע - לא הוטלו עליו צווי עיקול ו/או צווי עיכוב יציאה מהארץ. לטענתה, בהתאם למידע שהיה מונח לפניה, היא פעלה בתום לב.

בית המשפט קיבל את התביעה כנגד עורכת הדין, ודחה אותה כנגד מד"א. בפסק הדין נקבע כי מד"א לא הייתה אחראית לנזקיו של התובע וזאת היות ולמרות הטעות אשר נפלה ברישום הפרטים של החייב המקורי, לא היה ניתן לצפות את הנזקים אשר ייגרמו כתוצאה מרישום זה. עם זאת, נקבע כי עורכת הדין הייתה יכולה בהחלט להבין את מהות הנזקים. בית המשפט קבע כי עורכת הדין התנהלה ברשלנות כאשר היא לא ווידאה היטב את זהותו של התובע. כמו כן, נקבע כי עורכת הדין הייתה צריכה לשים לב לכך שהייתה אי התאמה בין שמו של החייב המקורי לבין שמו של התובע. היא הייתה יכולה לדעת זאת גם מחמת הכתובות השונות.

כעת, בית המשפט נדרש לבחון את שיעור הפיצויים, וזאת על בסיס הנזק שנגרם (ושהוכח). ראשית, בית המשפט דחה את טענותיו של התובע באשר להוצאת דיבה. נקבע כי לא הוצאו כנגד התובע צווי עיקול או צווי עיכוב יציאה מהארץ, וזאת למרות שהוא היה סבור שכך היה. כמו כן, התובע לא הוכיח נזקים שנגרמו לו בגין העיקול על רישיון הנהיגה, וזאת היות והרישיון היה גם ככה תחת פסילה. עם זאת, בית המשפט קבע כי אין ספק שנגרמה לתובע עוגמת נפש כאשר הוא נאלץ להתמודד עם הליכים שונים בלשכת ההוצאה לפועל. אי לכך, נקבע כי עורכת הדין תפצה את התובע בסך של 5,000 שקלים (והוצאות משפט בסך 1,500 שקלים).